<h1>חוקות הדיינים סימן של"ז</h1>
<h2>דף עט:</h2>
דין האשה שהכניסה לבעלה עז לחלבה ורחל לגיזותיה ודקל לפירות אעפ"י שאין (לה) [לו] מהם אלא פירות בלבד הרי זה אוכל והולך עד שיכלה הקרן והיינו כרב נחמן וכן אם הכניסה לו גלימה כלי תשמיש בתורת נכסי מלוג ה"ז משתמש בהם ולובש ומציע ומכסה עד שיכלה הקרן והיינו כר"ן ומקום שמוציאין ממנו מלח או חול או גפרית הרי אלו פירות והרי הם של הבעל והיינו כחכמים וכשיגרש אותה אינו חייב לשלם הבלאות של נכסי מלוג. וכתב ר"מ ז"ל בהלכות אישות בפ' כ"ב [הל"ה] וז"ל הורו הגאונים שנכסי צאן ברזל אעפ"י שפחיתתן על הבעל אם היו הבלאות קיימים והיו עושים [מעין] מלאכתם [נוטלת כליה כמה שהן ואם לא היו עושים מלאכתם] הרי הם כמי שנגנבו או אבדו שהוא חייב לשלם בדמיהם ששמו אותם עליו בעת הנישואין ומנהג פשוט הוא זה.
